האתגר
יצרן שמייבא חומרי גלם עומד בפני שאלה שנשמעת פשוטה ואינה: מה באמת עולה המוצר. מחיר הרכש הוא רק חלק. הובלה, ביטוח, מכס ומס קנייה הם עלויות אמיתיות שמגיעות בחשבוניות נפרדות, לעיתים מספקים אחרים, ולעיתים חודשים אחרי הסחורה.
למה יישום סטנדרטי לא הספיק
כל עוד העלויות הנלוות אינן מחוברות למוצר שאליו הן שייכות, עלות המוצר שגויה — ואיתה גם המרווח והחלטת הרווחיות. מנהל כספים שאינו סומך על עלות המוצר יבנה גיליון מקביל, וברגע שהוא עושה זאת המערכת הפכה למערכת רישום בלבד.
הגישה הארכיטקטונית
תיק היבוא מקשר בין העלויות הנלוות לבין חשבוניות הרכש הספציפיות, וכשהתמחיר רץ הוא מעמיס אותן על עלות המוצרים הנרכשים. אופן ההעמסה נקבע לכל פריט עלות בנפרד — לפי משקל, נפח או מחיר — מפני שהובלה ימית מתחלקת אחרת מביטוח. עלות יבוא תקן מוגדרת באחוזים לפי אופן ההובלה, כך שיש מספר עלות סביר גם לפני שהחשבוניות בפועל הגיעו.
מה נמסר
- תמחיר תעשייתי מלא עם תיקי יבוא
- העמסת עלויות נלוות לפי משקל, נפח או מחיר
- עלות יבוא תקן לפי אופן ההובלה
- הגדרות מכס ומס קנייה ברמת ארץ ופריט
- ניהול מלאי רצפה
- ספר הוראות הפעלה שנכתב עבור הלקוח
